החלטה בתיק בר"ע 47889-07-13

סגן הנשיאה, השופט יגאל  פליטמן

1.     לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (סגנית הנשיא, השופטת איטה קציר; בל 10095-11-12), מיום 27.6.13, בו נדחה ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 10.10.12 (להלן - הוועדה).

2.     הוועדה התכנסה לדון בעניינו של המבקש בשני מועדים.בישיבת הוועדה, מיום 20.6.12, כנרשם בפרוטוקול " הוועדה הקשיבה בתשומת לב רבה לדברי התובע ועו"ד ועברה בקפדנות על המסמכים הרלוונטיים שבתיקו ובפרט על כל בדיקות השמיעה ועל חוו"ד של ד"ר בן דוד מיום 8.4.12". הוועדה קבעה כי על פי בדיקות השמיעה מהמועדים 5.9.09, 8.1.10, 6.8.10 ו - 7.1.11 סף השמיעה בתדירויות הדיבור אינו יורד מתחת ל - 20 דציבל. לעומת זאת בבדיקת השמיעה מיום 28.9.11 קיימת ירידה בסף השמיעה בתדירות הדיבור בליקוי שמיעה הולכתי ועצבי. הוועדה מצאה כי ליקוי זה חריג בהשוואה לסף השמיעה בבדיקות הקודמות. בנוסף, אינו אופייני לנזק שנגרם לאוזן כתוצאה מחשיפה לרעש. לפיכך הוועדה ביקשה להפנות המבקש לבדיקה עדכנית ולבדיקת ברה. כולל סף שמיעה של 1000 ו - 2000 הרץ ובדיקת מאפייני טנטון.

3.     בישיבת הוועדה מיום 10.10.12, עיינה הוועדה בבדיקת השמיעה העדכנית מיום 6.8.12. הוועדה קבעה כי השמיעה תקינה בכל התדרים באוזן ימין וכי קיים ליקוי תחושתי עצבי קל באוזן שמאל בתדרים 6,000-8,000 הרץ. הוועדה סברה כי לפי בדיקת השמיעה והברה העדכנית שמיעת המבקש תקינה לחלוטין ואינה מקנה כל נכות. עוד קבעה הוועדה כי על פי בדיקת השמיעה לא ניתן לקבוע כל נכות בגין טנטון, כיוון שבאוזן הימנית לא קיים כל ליקוי שמיעה. הוועדה הסתפקה בדחיית הערר. הוועדה עיינה בחוות דעת ד"ר בן דוד, מיום 8.4.12, וקבעה כי מכיוון שלא עמדו בפני ד"ר בן דוד תוצאות בדיקת השמיעה והברה העדכנית אין לקבל מסקנותיו. הוועדה ציינה כי אין להפעיל תקנה 15 מאחר שהמבקש מסוגל לחזור לעבודתו וכי לגילו אין השפעה. על החלטת הוועדה הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי.

4.     בפסק דינו דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש. בית הדין הבהיר כי הוועדה נימקה היטב מדוע בחרה שלא להסתמך על הבדיקה מיום 29.8.11 , בשל היותה חריגה בהשוואה למספר בדיקות שמיעה שנעשו לפניה, וכן משום שהצביעה על נזק מעורב הולכתי ותחושתי ולכן אינה אופיינית לנזק בשל חשיפה לרעש. נקבע כי אין בעובדה - שהוועדה הסתפקה בדחיית הערר והותירה הקביעה בדבר 5% נכות בשל הנזק הקל באוזן שמאל, חרף קביעתה כי השמיעה תקינה - כדי להוות פגם משפטי המצדיק התערבות בית הדין. הוועדה ציינה כי באוזן שמאל נמצא ליקוי תחושתי עצבי קל ביותר, בהתאם לתוצאות בדיקת השמיעה בה מצוין "שמיעה דו צדדית בתחום הנורמה יש לציין שאוזן שמאל בתחום הנמוך של הנורמה". לכן קביעה של נכות בנסיבות אלה הוא בגדר שיקול דעתה המקצועי של הוועדה. בית הדין לא מצא כי נפל פגם בהתייחסות הוועדה לתלונת הטנטון. בית הדין הבהיר כי בניגוד לטענת בא כוח המבקש בדיון, לפיה הבדיקה שנערכה באוניברסיטת חיפה " עונה על התנאים של טנטון", עיון בתוצאות הבדיקה מעלה שצוין בה " אין עדות לטנטון כרוני האופייני לחבלה אקוסטית". על פסק דינו של בית הדין האזורי הגיש המבקש הבקשה לרשות ערעור שלפני.

5.     בבקשתו טען המבקש כי דין החלטת הוועדה להיפסל בהיותה נוגדת את קביעת פקיד התביעות לפיה המבקש עומד בתנאי סעיף 84א(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי, דהיינו כושר שמיעתו " פחת בשיעור של 20 דציבל בכל אחת מהאוזניים". ואילו הוועדה קובעת כי שמיעת המבקש תקינה לחלוטין. המבקש טען כי לא יתכן שעל סמך בדיקה אחת, מיום 6.8.12, הממומנת על ידי המוסד לביטוח לאומי, תחרוג ועדה רפואית מסמכותה כאמור. עוד טעה בית הדין קמא, כך לטענת המבקש, עת לא הפריד בין חלק האבחון והבדיקה לבין החלק שהינו חוות דעת הנסמכת על פרשנות הבדיקות. לסברת המבקש היה על הועדה לנמק מדוע העדיפה את חוות הדעת של המכון, מיום 6.8.12, על פי חוות דעת ד"ר בן דוד. המבקש מלין על ממצאי הבדיקה מיום 6.8.12 באשר לטנטון. עוד מלין המבקש על כך שלא ניתנה לו הזדמנות להעלות טענותיו כנגד ממצאי הבדיקה מיום 6.8.12. בנוסף, טען המבקש כי בית הדין קמא טעה עת לא התייחס לכך שהבדיקה, מיום 6.8.12, הינה חריגה ביתר לקודמותיה, באשר לשיפור במצבו של המבקש, ובכך שלא התייחס לטענות המבקש לפיהן מהבדיקות עולה שנגרם נזק לאוזן הפנימית, אשר מתבטא בשקע העמוק והדו הצדדי בתדרים הגבוהים, אשר מעמיק עם הזמן בהתאם להחמרה במצב השמיעה.

6.     לאחר שעיינתי בפסק בית הדין האזורי ונתתי דעתי טענות המבקש ולכלל החומר שלפני, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את טענות המבקש בנוגע לליקוי השמיעה. מסקנות הוועדה, בניגוד לטענת המבקש, אינן מבוססות על בדיקת שמיעה בודדת, וכמפורט במסקנות הוועדה בשתי ישיבותיה. בדיקת השמיעה העדכנית מיום 6.8.12, נערכה במכון לאודיולוגיה ונוירופיזיולוגיה קלינית, באוניברסיטת חיפה, שאינו קשור למוסד לביטוח לאומי. הוועדה נימקה מדוע העדיפה את ממצאי הבדיקות שלפניה על פני חוות דעת ד"ר בן דוד. מעבר לזאת, ירידה בשמיעה בשיעור של 20 דציבל בתדירויות הדיבור בכל אחת מהאוזניים, כנדרש בסעיף 84א לחוק, עדין אינה מקנה נכות על פי מבחני הנכות. לעניין זה בכל זאת השאירה הוועדה את קביעת דרגת נכותו של המבקש על ידי וועדה קודמת, בגין ליקוי השמיעה באוזן שמאל, בשיעור של 5%. חרף ממצאי בדיקות השמיעה ומסקנות הוועדה בנושא.

אשר לטענות המבקש בעניין הטנטון, ישיב המוסד לביטוח לאומי על השאלה - האם הטנטון הוכר על ידי המוסד כפגיעה בעבודה?

7.     המוסד ישיב על השאלה האמורה תוך 30 יום.

8.     התיק יובא לעיוני בהגיע עמדת המוסד לביטוח לאומי או בחלוף המועד להגשתה, לפי המוקדם מביניהם.

ניתנה היום,  א' אלול תשע"ג (07 אוגוסט 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: